אלקא דמאיר ענני

סקירה קצרה על השתלשלות קנייני 'הקדש בתי ווארשה' * תרגום נדיר מפסק דין של הקאדי המוסלמי ראפעי עבד אל מחמוד * על הרבי המקדיש והמייסד שכונה 'חכם סלומון דוד בן עזר' * על כללי העברת הנאמנות כפי שהוחלטו בפסקי דין עות'מאניים קדמונים

 

בתים למושב

ניתן לשער שגם מי ששמע את שמעו הגדול של האדמו"ר הקדוש רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב זי"ע, לא יודע על כינויו בשם 'חכם סלומון'. מבט בפרוטוקולים עתיקים המצויים במשרדי 'צדקת רמבעה"ן כולל פולין', מלמד מעט על רוב פעולותיו של אותו צדיק וקדוש, שעמל לסייע לעניי ארץ הקודש. אותו מסמך מלמד כי לא על ידי גבאי ולא על ידי השליח התעסק הרבי בעניינים אלו, כי בעצמו ובגופו עמל וכיתת רגליים, להיות לעזר לאחיו הנדכאים, העניים בני פולין הבאים ירושלימה.

 

בימים ההם, היה הישוב היהודי בעיר הקודש, קטן ודל. קבוצה מצומצמת של יראי השם, שפרשו מכל מנעמי העולם הזה, עלו לציון וקידשו את סמטאותיה בתורתם ועבודתם. אחיהם שבחוץ לארץ, לא ישבו מנגד, אלא עמלו לסייע ולתמוך בהם בכל יכולתם. בכל עת רצון, של צער ושמחה, היו נשים צדקניות ובעליהן מקדישים פרוטות שנחסכו מפתם, משלשלים אותן ל'קופת רבי מאיר בעל הנס' שהייתה מוצבת במקום של כבוד, ומעתירים בעד אחיהם ואחיותיהם יושבי עיר הקדש.

 

בראשות הקופה, עמדו גדולי הדורות, אדמו"רי וצדיקי פולין, שבאו לעזרת אחיהם, והאיצו בחסידיהם ובבעלי היכולת לתרום לקופה ואף היו בעצמם מכתתים רגלים למענה. אלו מינו גבאים ונאמנים, שהיו ממונים לרכז את התמיכות ולשגרם ארצה אל הנתמכים. לכבוד רב, נחשב אז התואר הנכסף של 'נאמן הכולל', שהעיד כי נאמן האיש וישר, שאף גדולי הדור סמכו את ידיהם עליו.

 

תושבי עיר הקודש, היו כעין שגרירים שייצגו את היהודים בני ארץ מוצאם. כל תושב, היה נתמך מממון אחיו, מקופת מדינת מולדתו, בתמיכה שעברה דרך ה'כוללים'. בני פולין למשל, היו נתמכים על ידי קופת 'כולל פולין', לעומתם בני גליציה באמצעות 'כולל גליציה', בני הונגריה ב'כולל הונגרין', כך לכל בני שאר המדינות.

ואולם, גם בכל התמיכות, לא היה די להשביע את הישוב הדל והחסר. שכן דמי החלוקה המועטים, היו יוצאים על תשלום שכר הדירה הגבוה, שהיו התושבים משלמים למשכירים, בני דתם ובעיקר המוסלמים.

 

לסייע למצוקת התושבים, החלו הכוללים לבנות שכונות ובתי דירות, שנבנו מכספם של נדיבים דגולים, נגידי ארצות המוצא. כך הוקמו להן שכונות הכוללים, וכך הוקמה גם שכונת 'בתי ווארשה'.

 

כראש יוצאי פולין בירושלים, שימש הרבי רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע, הדמות המרכזית. בהיותו תושב ירושלים, ידע הרבי את צורכי עניי עירו וכל דאגתו נתונה היתה למלאות את כל מחסורם. ומשכך, היה הרבי מלעלוב ראש וראשון להקמת השכונה הנודעת 'בתי ווארשה'. בעמל ויזע, התרים הרבי בסיוע גדולי פולין ובראשם הרה"ק מגור בעל השפת אמת זי"ע, הגאון הנודע רבי חיים אלעזר וואקס בעל ה'נפש חיה' זצ"ל וחותנו בעלי הון מפולין, שהקדישו את הקרקע ומימנו את הוצאות הבניה. (יצוין, באותם ימים, היו עיקר ההוצאות על בניין הבתים, ואילו השטחים נמצאו אז בזול יחסית.)

 

יסוד ההקדש

את חזונו, הפך הרבי למציאות. חלקת אדמה נרכשה, והסכם ההקדש נכתב ונחתם בפני השופט המוסלמי ראפעי עבד אל חמוד.

 

נעתיק מעט מלשון הפרוטוקול שתורגם מערבית:

"בפני השופט הדתי הנכבד ... נוכח החכם סלמן דוד בן אליעזר מנדיל בידרמן והחכם אברהם אליעזר בן שלמה מינבֶּרֶק (-מינצברג) שניהם מהעדה האשכנזית מדת משה ומהנתינות העותמנית ומתושבי רובע היהודים ... הם שניהם הקדישו [עשו וואקף] וחבשו והנציחו (-הקדישו לנצח) מה שהוא שלהם והיה רכושם והיה שייך להם על ידי קנייה".

לאחר תיאור הקרקע ומיקומה, נתבארה מטרת ההקדש: "עשו המקדישים, השנים הנזכרים, את ההקדש הזה לטובת העניים מדת משה האשכנזים הפרושים והחסידים הגרים בירושלים, מבני מחוז ורשה, השייכת למדינת רוסיה".

באותה תקופה היתה פולין הקונגרסאית מחולקת בין מדינות רוסיה, אוסטריה וגרמניה, כשמחוזי המרכז מסופחים לרוסיה. בכוונה להדגיש את החלוקה, פורטו שמות המחוזות שנכללו בכלל מה שכונה 'אקלים ווארשה'. כך נכתב בהמשך הדברים: "...אקלים ורשה מוּבָנוֹ הערים: ורשה, לובלין, רדום, קליש, שדליץ, קֶלץ ופלוצק וסביבותיהן"

תרגום הפרוטוקול, מתארך על דפים רבים. שוחרי ההיסטוריה ימצאו בו פרטים מאלפים, על יחסי היהודים והמוסלמים באותם שנים, כמו על יסוד ה'כולל' ועל מטרותיו, נאמניו והדמויות שהשפיעו בו.

 

דירה ל-5 שנים

מספר שנים לאחר מכן, הופיע הרבי בפני 'בית משפט אלשרעי' בירושלים. מפנייתו השנייה, נותר חתום פרוטוקול מרתק, המצוי בגנזי הכולל. חלקים מתוכנו יועתקו בזאת לראשונה.

במסמך נדיר זה שנכתב ונחתם כדין, ביקש "האיש הנקרא החכם סלומון בן אליעזר מנדל בידרמן, האשכנזי העותומני, מתושבי שכונת היהודים בירושלים" לתקן מעט פרטים ולחוקק תקנות חדשות בהתנהלות ההקדש שלו.

כך אמר הרבי לשופטים: "הקדשתי את הדירות לטובת עניי העדה האשכנזית המכונים 'כולל וורשה' המתגוררים בירושלים והבאים אליה, יגורו בדירות אלה לפי תור ביניהם".

להלן קובע הרבי את התקנה והסדר שעל פיו יחולקו הדירות: כל 5 שנים תגור עדה (-קבוצה) אחת, וכעבור התקופה הנ"ל (-5 שנים) תגור עדה אחרת מהעניים הנ"ל במקום העדה הראשונה וכן הלאה כל 5 שנים".

תקנת הרבי על מגורי 5 שנים, נכנסה מיד לספר התקנות ואף שובצה בדפי היסוד המבארים את ה'תכנית להנהלת הקדש 'בידרמן'' שבהם נכתב כך:

 

מהות ההקדש ורכושו.

תכנית ההנהלה דלקמן קובעת את הלכות הנהלת ההקדש לצרכי צדקה הנודע בשם "הקדש רבי סלומון דוד בן עזר מנדל בידרמן" (להלן ההקדש) שהוכרז כהקדש לצרכי צדקה עפ"י צו בית המשפט בירושלים מיום 3 באוקטובר 1926 בתיק אזרחי מס. 313/26 (הכולל את כל הרכוש דניידי ודלא ניידי כפי שהוקדש ע"י המקדיש הנ"ל (=הרבי מלעלוב) בפני בית הדין השרעי בירושלים בשלהי חודש שעבן 1321 וכל רכוש בידי הנאמנים שנתווסף לו מזמן לזמן.

 

מטרת ההקדש:

מטרת ההקדש היא: סיוע, סעד ועזרה לעניי העדה האשכנזית בירושלים יוצאי המחוזות ורשה ... וצאציהם עד עולם ... ע"י מתן אפשרויות דיור זמניות בירושלים ... ועל מנת להקנות זכויות שכירות וכאמצעי זמני להקלת שיקום נזקקים מבין הזכאים האמורים ... מתן סיוע וסעד בכל צורה אחרת כפי שיוחלט ע"י הנאמנים מפעם בפעם לטובת הזכאים האמורים.

בהמשך התקנות, נרשמו שמות הנאמנים ונרשמו חובותיהם וזכויותיהם.

 

בהמשך דיבוריו בפני בית המשפט השרעי, פיטר הרבי את עצמו ואת כל שאר הנאמנים אשר עמו, כשהוא מחליפם בנאמנים אחרים. כך הצהיר הרבי בפני השופט:

"ועל פי התנאי הכתוב בכתב הקדשי הראשון הנ"ל, יש לי הזכות להכניס ולהוציא בהקדש הראשון הנ"ל. לכן אני מתפטר על שני ההקדשות הנ"ל ובחרתי במקומי ובמקומם כאפוטרופסים על שני ההקדשות החכם יואל בן דוד וויגמאיסטער, והחכם זיסקינד בן אהרן ביאלר, והחכם מני בן אליעזר רוזינשטראך, והחכם שייקי בן יצחק רוזנבוים כולם מעדת האשכנזים היהודים". (הרב יואל וגמיינסטער והרב מנילי רוזנשטרוך ז"ל, היו מחשובי העסקנים בפולין, חסידים מקורבים לאדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת' זי"ע)

לא נחה דעתו של הרבי מלעלוב, ובחדא מחתא הודיע כיצד ימנו אלו את הנאמנים אחריהם עד עולם: "ואחריהם למי שימנו אותו במשך חייהם וכן הלאה"

את פסק הדין כתב וחתם הקאדי סולימן רושדי בחותם בית המשפט, שעותקו ותרגומו חתומים בטופס המצוי בגנזי הכולל.

כך עברה ההנהלה על ידי הרבי המייסד, ובהוראתו כך ממשיכה לעבור מנאמן לנאמן. ומדברי הרבי המייסד לא תיפול שערה ארצה---.

 

לא עלתה על דעת קדשו של הרבי מלעלוב מייסד ההקדש וממשיכיו בקודש, לאשר מגורים לתקופות ארוכות של יותר מ-5 שנים. בתכנית התקנות אף נוסחה תקנה האוסרת על הנאמנים לאשר דבר שכזה. וכך אכן היה הנוהג במשך שנים הרבה. בכל חמש שנים, היתה אוכלסיית המתגוררים מוחלפת כמעט כולה. (בזכרונם של זקני ירושלים, עדיין עומדים אותם ימי סיום של מחזורי ה-5 שנים, שבהם היו עשרות משפחות, יוצאות מן הדירות ופונות לבקש לעצמן קורת גג)

כך נוסחה התקנה בתכנית (סעיף 5 אות ג) בזו הלשון: "אין לנאמנים הסמכות להרשות לזכאי הנאה, דיור בנכסי ההקדש אלא לתקופה של חמש שנים".

בהמשך הדברים נוסחו הקלות למקרים חריגים יוצאי דופן, וגם אז, רק על פי חתימת כל הנאמנים יחד.

 

 

לאחר שהתקבל החוק המכונה 'חוק להגנת הדייר,' ומנע את האפשרות להחליף הדיירים כל חמש שנים, כתקנת היסוד, נוצר מצב שעשרות המשפחות השוכרות, הפכו לדרי קבע למשך כל ימי חייהם בדירות ההקדש. הנהלת ההקדש מצאה את עצמה מאולצת לוותר על אחד מעקרונות היסוד שלה, בהסכמת שתיקה של בדיעבד.

 

דור הולך ודור בא

דור הולך ודור בא, גבאים נאמנים נפטרו לבית עולמם, במקומם נכנסו נאמנים חדשים על פי התקנות אשר התקין המייסד הרבי מלעלוב זי"ע.

 

המלחמה העולמית האיומה, שינתה את המפה וכמעט שריקנה אותה. מכונת ההשמדה המסודרת אשר הפעיל רב הטבחים ומשרתיו הנאציים ימח שמם ושם זכרם, מחתה את רוב מניינה ובניינה של יהדות פולין, והותירה אחריה מעט שרידים פליטים אשר התקבצו אל הארץ, ואט אט השתקמו לחצרות מפוארות אשר התנערו מתוך ההפיכה.

חצרות הפאר שהיו בפולין, שבו ופרחו בארץ הקודש כבימים מקדם. מטבע הדברים, הוכנסו אדמו"רי פולין השורדים בסוד התנהלות ההקדש והכוללים, על פיהם מינו להם הנאמנים מחליפים שייצגו את אוכלוסיית בני פולין.

על הנאמנים האחרונים, יזכרו לטוב הרב שמעון בוקשפן, הרב יהושע לוי (שהחליף את דודו, הרב יעקב לוי), הרב דוד סנקביץ (שמילא את מקום אביו הגאון רבי יעקב חנוך סנקביץ זצ"ל ראש ישיבת 'שפת אמת') והרב אברהם פאלוך זכורנם לברכה.

 

לאחר שנפטר הרב אברהם פאלוך, נבחר תחתיו יבדלחט"א הרב יצחק פיק שליט"א למלאות את מקומו. ואילו תחת הרב דוד סנקביץ ז"ל נבחר בנו הרב אברהם מרדכי סנקביץ שליט"א המשמש דור שלישי בנאמנות ההקדש לאוי"ט.

לאחר פטירתו של הרב יהושע לוי נכנס לכהן בנו הרב שלמה לוי שליט"א, שכזכור גם הוא מילא את מקום דודו, רבי יעקב ליב לוי ז"ל

 

לאחר פטירת הרב שמעון בוקשפן, הוחלט להרחיב את חבר הנאמנים ולמנות תחתיו את הרב בנימין וקסלשטיין שליט"א ואת הרב אליהו למבערגער שליט"א. באותה הרחבה, הוסיפו נציג נוסף הוא הרב אביש פלוטשעניק שליט"א.

חדורי מרץ והתלהבות דקדושא, החלו הנאמנים החדשים, לתקן את בדק הבית, ולגבש מחדש את קופת ההקדש שנתדלדלה.

נשכר קבלן מבצע, שיתקן את כל הצריך תיקון באותם בניינים ישנים, כשההוצאות נופלות חלק כחלק לקופה עם התושבים. הפרצות תוקנו, והישן הוצא מפני החדש, הכל לרווחת התושבים.

בד בבד, נבדקו כל הדירות, ואותם שנמצאו ריקות ועזובות, מילאו בדיירים חדשים זכאים ע"פ הגורל. חללי בנייה נוצלו, להשכנת מפעלים חדשים, לתועלת ההקדש ולנוחות הדיירים.

 

הנהלת ההקדש, המייחלת להמשיך את תנופת העשייה אשר בה החלה, מקווה להמשיך במפעליה, להוסיף בבניין עוד בתים לרווחת נצרכים נוספים, ולמלאות את הקופה בפדיונות שיבואו לזקוקים להם בעזר הנישואין ובשאר צרכי העם.

חבר הנאמנים, מקווה להמשיך במפעלי הצדקה, לרומם את קופת הצדקה ולסייע לבני ה'אקלים הוורשאי', כאשר ציוו מייסדי הקרן הגאונים והצדיקים תגן זכותם בעדינו.

 

--

 

לוחות אבני זיכרון משכונת בתי ווארשה בעיהק ירושלם תו שנבנו בהשתדלות הרבנים הממונים היו

 

לזכרון עולם

יהי לפני ה בהר הקדש בירושלם תובב"א

שם הנדיב המפורסם הגביר כמה"ו יעקב שרגא ב"ר יצחק אייזיק זל אשר נדבה רוחו אותו לעלות אל הר ה פעיהק תובב"א והפריש מממונו שנים וחמשים אלף רובל וקנה אחוזת הארץ הזאת ורוב הבתים נבנו ממעותיו אלה והקדיש אותם קדש לה לטובת עניים דכולל ווארשא היו על פי האופנים המבוארים בוואקפיע ולמזכרת נצח יהי לו לעילוי נשמתו אשר נלבע ביום י"ט לחדש אדר חסדו שטור לנצח וצדקתו תעמוד לעד עד כי ירחם ה וישוב שבות עמו ופדוים יעלו לציון ברנה בבא.

-

 

בית מספר 11, 12, 13, 14, 15, 16

 

בעזרת השם יתברך

האבן הזאת תהי' לעדה, ולזכרון עולם יהי' לפני ה' בהר הקודש בירושלם תובב"א הרב הג' הנדיב החסיד המפורסם לשם ולתהלה כמוהר"ר צבי הירש נ"י בה"ר אברהם משה ז"ל פייטלאוויטץ ונות ביתו האשה המהוללה מנב"ת מרת אודיל תחי' בת הר' נחום ז"ל אשר נשאום לבם ועלו לעיר הקדש ירושלם ת"ו לבלות שנותם בטוב ובנעימים ועזבו נחלתם בקרית בערזוך בעד עניי ירושלם ת"ו דכוללנו כולל ווארשא הי"ו וסך שוה ערך עשרת אלפים רו"כ וגם שני ספרי תורות וגם ארון הקודש ונדבו את כל הונם לכולל הנ"ל ומהונם בנו ששה בתים בבתי נחלת יעקב מסומן נומער י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו ט"ז ויקראו על שמו בשם נחלת צבי והבתים האלה יהיו הקדש עבור עניים דכולל ווארשא ופולין ולעשות גורל בכל חמשה שנים לשבת בם עניים ת"ח מבני הכולל ווארשא על דעת המנדב כל ימי חייו ואחד מהששה בתים יהי' עבור המנדב לשבת בה כל ימי חייהם ולאחר אריכות ימיהם ישכירו הבית אשר הנדיב ידור בו ומהשכירות יחלקו ביום היאצ"ט שלהם לתת מעניי הכולל שילמדו משניות ויאמרו קדיש לעלוי נשמתם וגם השכנים אשר ידורו בהבתים של הנדיבים מחוייבים לשמור את היאצ"ט של אבותיהם אביו של הנדיב הרב אברהם משה ב"ר צבי י"ב אייר תרי"ד ואמו הצנו' רחל בת ר דוד כ"ג אד"ש תרי"א ואביה של אשתו הר נחום ב"ר אברהם ט"ו טבת תרנ"ד אמה הצנו' לאה בת ר' אברהם ט' באב חרנ"ח תנצב"ה ובתנאי מפורש שלא ימכרו ושלא יתמשכן ושלא ישנו לשום צדקה אחרת והרבנים הממו' דכוללנו מחוייבים לשמור הזכוית שנתנו לו וזכות הצדקה הגדולה הזאת יגן עליהם כי יאריך ה ימיהם ושנותיהם בטוב ויזכו לראות בנחמת ציין וירושלם בב"א ועל הטוב יזכר שם הרב דוד ווינגארטען אשר על ידו הובא כסף הקדשים זכרה לו ה' לטובה.

-

 

לזכרון טוב בהיכל ה

 

אשר הגביר המרומם הנדיב המפורסם כשת מוה ישראל בהרה"ג מו"ה יצחק איציק ראטהאלץ ני מווארשא יעא הרים תרומת לבבו הטהור לגמור בנין הביה"מ הזה לעינ אשתו הכבודה מרת רחל בת ר אליעזר הלוי ז"ל שנלב"ע ביום כא אייר תרס"ג תנצב"ה, אשריו שכך זכה להעמיד לו צביון וזכר עולם בבנין מקדש מעט זכות המצוה הזאת יגן עליו ותציל ויזכה לחזות הרמת קרן ירושלם ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו אמן כי"ר. כז נעשה עי השתדלות הר הגביר צבי בה"ר משה מאנדשיין נ"י ש צדקתו תעמוד לזכר עולמי עולמים בז"ה תובב"א

-

 

לזכרון עולם בהיכל בהר הק' בירושלם

 

עד האבן הזה כי הנדיב הנכבד מו"ה אליעזר ב"ר מרדכי וזוגתו הצנועה הינדע תחי' בת ר צבי שנדבו סך אלף וחמשה ועשרים פראנק לגמור את ביה"מ בית יצחק, זכות המצוה יגן עליהם שיזכו לראות בנחמת ציון וירושלם ולטוב יזכר מע הרר משה מענדים ני ב"ר אהרן ווערנער אשר בהשתדלותו בא הכסף הנל זכרה לו ה לטובה בה נעשה ונגמר ש תרס"ה לפק,

-

 

בית מספר 24, 25, 26, 27, 28, 29

 

לזכרון עולם יחי לפני ה בהר הקודש

 

כי הששה בתים אלו נומער כד כ"ה כ'ו כ'ז כ'ח כ'ט בנו הרב הנדיב מהו"ר אברהם נ"י בה"ר יוסף רייזפעלד מווארשא והקדיש לעילוי נשמתו עבור עניי כולל ווארשא הי"ו והיושבים בהבתים אלו מחוייבים לשמור אאריו"ש היא"צ של הנדיב בלמוד משניות וקדיש והדלקת הנר וביום היאר"צ מחוייבים לילך על קברו להתפלל לעילוי נשמתו וזכות הצדקה יגן עליו שיאריך ה ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים עד ביאת גוא"צ בבא.

-

 

לזכרון עולם כי הבית הזה הקדישו הרה"ח מוה"ר דוד שמואל ב"ר קלונימוס ז"ל מחענטשין שנלבע י"א טבת תרע"ב וזוגתו מ' נחמה חיה בר יוסף נלב"ע כ"ח ניסן תרע"ב והשאיר בצואתו אחריו כי הבית הזה יזכה בגורל רק תח דוקא מכולל ווארשא ולשמור את יום היא"צ שלהם בלמוד משניות ואמיר תנצבה וצדקתם תעמוד לעד.

-

 

האבן הזאת תהי לעדה כי הבית הזה הקדישה לצמיתות האשה הנדיבה מ רייצא תי ב"ר אליקים געציל ז"ל עבור ביהמד בית יצחק של פרושים העומד בבתי ווארשא וכל ימיה שייך לה ואחר איו"ש שייך לביהמ"ד הנ"ל ומחויבים לשמור את היאצ וזכות הצדקה יגן עליה בזה ובב"א ונגמר בשנת עת"ר,

-

 

ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב.

הבתים האלו נבנו מכספי הנדיב החסיד והנגיד מוה נחום זאב ב"ר אברהם שמואל גאלרריי מבריסק ובניו שיחיו ומוקדשים המה לדור בהם ת"ח מכולל ווארשא וזכות המצה חגן עליהם ועל זרעם וצדקתם תעמוד לעד וקרנם תרום בכבוד ויזכו לראות בבנין ארצנו במהרה בימינו אמן

-

 

 

כל הזכויות שמורות לכולל פולין

קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין

רחוב שטראוס 40 ת.ד 658 ירושלים, ישראל

קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין כתובת: רחוב נתן שטראוס 40, ירושלים, ישראל. טלפון: 02-537-0565. .